קרה לכם שקראתם פסקה וחשבתם: אוקיי, זה נשמע לא רע, אבל משהו פה לא ממש מתיישב. כאילו זה אמור לרגש, אבל לא נוגע? מניחה שכן כי גם לי זה קרה ולא פעם אחת. ברור שיש מצב שזה נכתב ע"י איזה צ'ט (לרוב GPT) וזה לא שזה לא בסדר או משהו. פשוט ככה זה, כשזה "לא מתיישב", אין חיבור. והתקדמנו הלאה…
אז איך יודעים אם זה טקסט של בוט חכם כזה או אחר, למה בכלל לבדוק, ואיך אפשר להפוך אותו למשהו שמרגיש אמיתי? על זה בדיוק רציתי שנדבר.
למה בכלל לבדוק אם זה נכתב ע"י AI?
פייר, AI זה אח. הוא מהיר, חכם, מפתיע. אבל הוא לא אנחנו.
טקסט שמכונה כתבה מרגיש שטוח. פלסטיקי כזה. כאילו חיברו משפטים בלי הטאצ' הייחודי שעושה לנו את זה. למה זה משנה? שאלה מעולה. והנה התשובות החשובות:
- כי גוגל מבין שזה טקסט שבלוני ולא מתלהב ממנו.
- כי הקוראים שלנו עוזבים אחרי שורה וחצי בלי "טעם של עוד".
- כי זה פשוט לא מדבר לאף אחד.
- כי בלי רגש אין חיבור, ובלי חיבור, לא נתקדם לשומקום.
איך "מריח" טקסט של AI?
כשאנחנו עושים בדיקת תוכן AI לפעמים לא צריך כלים מתוחכמים. מספיק לקרוא ולשאול: זה מרגיש שמישהו אמיתי כתב את זה? או שזה מרגיש קר כזה, פלקטי? הנה כמה סימנים שקופצים:
- יותר מדי "אין ספק", "בעולם של היום", "לסיכום נאמר".
- טון דיבור / כתיבה יבש, בלי רגש, בלי דעה.
- אין סיפורים מהחיים, אין דוגמאות אמיתיות.
- משפטים מתפלספים שאין סיכוי שמישהו באמת מדבר ככה.
- הכל מסודר מדי, כאילו מישהו עשה קופי פייסט משבלונה.
- פיסוק מוגזם, מקפים בכל מקום (הפרעה של ממש!), נקודותיים לא קשורים, 3 נקודות כי… למה לא?
- פתיחות משעממות כמו "מאז ומתמיד האדם…" שמופיעות שוב ושוב כל מקום.
- סיומי מאמרים כאלה שמנסים לסכם בכוח כמו: "לסיכום, אין ספק ש…"
כלים שיכולים לעזור
יש כמה ברשת GPTZero, Originality.ai, AI Detector של Writer.com. הם בודקים אם הטקסט מריח כמו משהו שבינה מלאכותית כתבה.
אבל בואו נודה באמת: גם הם מפספסים לפעמים. הכי טוב? תרגישו. תסמכו על האינסטינקט שלכם. זה מה שאני עושה בכל פעם שזה קורה לי.
איך להפוך טקסט רובוטי למשהו נושם ובועט?
כאן חשוב לי לומר כי לכל אחד יש את הדרך והאופי שלו לתבל את התכנים שהוא כותב. הכלי הזה, ה- AI , עוזר לנו לדייק. הוא נותן לנו כלים ותובנות, אבל לעולם לא יחליף אותנו. כשלקוח מבקש ממני תכנים של AI אני מתחילה איתו כבסיס ומכאן עוברת ליישם את הטיפים שכתבתי לכם כאן:
- דברו באמת: קול אישי, כמו שיחה עם חברים.
- תוסיפו חיים: משהו שקרה לכם, ריח שנזכרתם בו כמו ריח של לחם טרי ,תמונה, רגע קטן.
- תשברו את הקצב: לא הכל חייב להיות סימטרי. גם טקסט צריך לנשום, להתעגל, להתכנס ולצמוח.
- תכתבו כמו שאתם מדברים, בלי להתאמץ. ישר. ככה תגיעו למטרה בדרך הקצרה והמדוייקת ביותר.
- תכניסו את עצמכם: מה אתם יודעים, מה חוויתם, מה מרגיש לכם נכון.
עבודת הכתיבה עם AI היא דרך נפלאה ללמוד איך להשתפר בשביל הלקוחות שלנו. אני לא חוששת להביא אותו בתוך ארגז הכלים שלי כי באופן הזה אני – הכותבת – הופכת להיות טובה ומקצועית יותר, והלקוחות שלי מרגישים זאת היטב.
רגע לפני שנסיים כאן
AI הוא כלי מדהים. הוא יודע הרבה, הוא זריז, הוא יעיל. אבל הוא לא מרגיש. בואו, גם אין לו דופק.
כשאני כותבת תוכן עם AI אני לא נותנת לו לשלוט. אני מחטטת, משנה, מדייקת. אני בודקת כל נקודה. כי בעיניי, טקסט טוב זה לא רק נכון בקריאה – הוא גם מרגיש נכון בתובנה. ויש לו קצב. והוא מתעגל והוא נוגע בדיוק איפה שצריך. AI מביא את שכבת הבסיס. אני נכנסת בשכבה הראשונה, השנייה, השלישית איפה שיש עומק, איפה שנולדת התחושה.
אז תגידו, הגעתם עד לפה. איך זה הרגיש לכם?
מי לדעתכם כתב את המאמר – אני או ההוא 😊?
שאלות ששואלים אותי
למה לי לדעת אם זה של AI?
כי אם את רוצה תוכן שבאמת נוגע, את חייבת לדעת לזהות מה שטחי ומה לא. שבלונה לא מרגשת אף אחת.
גוגל מעניש על טקסטים של AI?
בדר"כ לא, אבל אם זה שטחי, יבש ובלי ערך – ברור שכן.
הכלים האלה עוזרים באמת?
כן. אבל הם לא במקום התחושה שלך כקוראת.
איך משדרגים טקסט כזה?
מכניסים לב, תבלין, קצת בלאגן בריא. הופכים אותו לאנושי.
AI זה רע?
ממש לא. אבל הוא לא מחליף אותך. הוא רק הכלי – את הסקיפר של הספינה.