אתה זה שקושר את עצמך.

ולא. זה לא פוסט לשדרוג הזוגיות שלכם, אלא מטאפורה בלבד, אבל התמונה שבחרתי ממחישה את כוונת המשורר בצורה מיטבית בכל הנוגע לעניין תהליך הליווי שלנו.

בדיוק כפי שהתחלנו את התהליך, כך גם הגענו לסיומו.

בין אם לאחר 10 מפגשים לפי התכנית שנבנתה עבורך ובין אם המשכנו במפגשים חד חודשיים לבריפינג ומיקוד.

כעת הגיע הזמן לבחון אפשרויות ולתכנן הלאה את הזמן ולקדם את עצמכם בתחום.

אני מניחה כי אם עברתם אצלי את הליווי, כבר הבנתם שהדרך לעצמאות לא קלה ולא תמיד ברור לנו אם מתאימה לנו בכלל. לאחר שחוויתם את חבלי הלידה ואת מאחורי הלקעים של כל הנוצץ, הבנתם שיש עבודה לעשות והיא רבה.

יהיו לכם ימים טובים וטובים פחות.

יהיו לכם ימים בהם תצאו מהבית בבוקר ותחזרו רק בערב, מאוחר.

יהיה לכם ימים שתשבו בבית קפה עם לקוחות, אנשי מקצוע.

יהיו לכם ימים של הפקדות תשלומים וסגירת פרויקטים.

אבל...

יהיו לכם גם ימים שלא.

יחהיו לכם ימים שהטלפון לא יצלצל.

יהיו לכם ימים שתשארו בבית (יש מצב גם עם הפיג'מה) והמחשבות יתחילו להתגנב והאזיקים, אלו מהתמונה, יתחילו להיסגר על הידיים שלכם ולטשטש לכם את המחשבה ואת המוטיבציה ואז...

ואז מכאן ההישארות במקום ואף גרוע מזה- הצניחה כלפי מטה, תגיע ואתם עלולים לשכוח את כל מה שעברתם בשביל להגשים את החלום שלכם.

אם אתם אלו שקושרים את עצמכם, אתם גם אלו שמחזיקים במפתח ואתם אלו שגם יכולים לפתוח את המנעול ולשחרר את האזיקים, להעיף אותם הצידה ולהתמקד תמיד- קדימה.

אז אם תזכרו שזה בידיים שלכם, תשננו את זה, תחיו את זה- זה יקרה.

בהצלחה ולהתראות בשבילים.